התמודדות רגשית עם טיפולי פוריות - תמיכה בטיפולי פוריות

התמודדות רגשית עם טיפולי פוריות - תמיכה בטיפולי פוריות


טיפולי פוריות נעים על רצף שמתחיל בדרך כלל בתמיכה הורמונלית, הניתנת בכדורים או זריקות וכוללת הזרעות בשלבים ראשונים ובהמשך אם לא מושג הריון, הפריה חוץ גופית. וכמו בהריון טבעי , גם במעבדה, לא כל מפגש בין ביצית וזרע (איכותי ככל שיהיה) מניב עוברים...

וגם כאשר מושגים עוברים, אין זה מבטיח קליטה והשתרשות ברחם וכמובן לא מבטיח שההריון יתפתח. ישנם גורמים רבים נוספים המשפיעים על התהליך, לא את כולם אנו מבינים ולא על כולם יש לנו שליטה.

היבטים רגשיים בתקופת טיפולי הפוריות

מסע הפוריות מזמן קשת של רגשות, החל מהתרגשות ושמחה ותקווה מאוד גדולה, שאופייניים לתחילת המסע, דרך שגרה מעייפת של בדיקות, זריקות, מעקבים ועד לתסכול, כאב, כבדות מאוד גדולה, דכדוך וייאוש... ככל שהמסע הולך ומתארך, אופי הרגשות המתעוררים, נוטה להיות בצד השני של הקשת.

כאב הכישלון על חוסר ההצלחה המתמשכת פוגם בתחושת הערך העצמי, ותורם לתחושה שמשהו פגום, מקולקל או אפילו חסר תקנה.

הזהות של האישה המטופלת הופך להיות "מטופלת פוריות" והיא נוטה לשכוח מה החלקים האחרים שלה, מהם המרכיבים הנוספים שיש בזהות שלה, אילו איכויות נוספות יש לה.

היא שוכחת שמעבר להיותה "מטופלת פוריות" היא גם אישה, אחות, חברה, אולי אמנית/מורה/עורכת דין/רופאה/ מטפלת אולי ציירת, פסלת, עיתונאית ויש לה חברות ומשפחה ועיסוקים ותחביבים וחיים שלמים לפני הטיפולים ותוך כדי.

האנרגיות בתהליך מתרכזות סביב הטיפול ששואב המון ותחושת העצמי נצבעת בצבע של חוסר ההצלחה. תגובות החברה, לפעמים אפילו של המעגלים הקרובים, לא תמיד תורמות, מקדמות, להפך, הן יכולות להחליש ולהעמיק את הסבל ותחושות השונות.

מה עושים? האם יש דרך נכונה להתמודד עם התקופה הזו?

יש המון סגנונות וכיווני התמודדות והמפתח הוא לבחור במה שהכי יעיל ונכון עבורך. מה שנכון לאישה אחת, יהיה לא יעיל ולא מקדם בהכרח אחרת. כמי שעוסקת במתן תמיכה בטיפולי פוריות, יש לי כמה הצעות עבורך להתמודדות רגשית עם תקופת הטיפולים:
  • הקו המנחה להתמודדות נכונה ויעילה הוא מתן לגיטימציה לכל קשת הרגשות שעולים בתהליך.בלי לטייח בלי לייפות בלי לרמות את עצמי. מרגישה כאב, חולשה, עצב? תני לזה מקום, התבונני לכאב בעיניים... מרגישה פחד? עולה קינאה בחברות ההריוניות? תני לרגש הזה רשות. כל רגש שלא ניתן לו רשות , יבטא את עצמו בדרך אחרת, הרבה פעמים בכאב גופי/חולשה/מחלה.
  • חשוב לתת תשומת לב לגוף, אם המצב הנפשי מאוד סוער, מחשבות סוערות, כשיש הצפה מאוד גדולה, נזמין את הגוף לתנועה, ריקוד, ריצה, שחרור, עד שהאנרגיה תרגע ותתאזן.
  • כתרגול יומיומי מומלץ לשלב נשימות, מיקוד תשומת הלב בנשימה, בלי שיפוט או ביקורת ומבלי לרדוף אחרי המחשבות אלא לנסות לראות אותן, לעטוף במעין בועה ולשחרר.
  • מעגל תמיכה - חשוב למצוא אדם אחד לפחות איתו ניתן לחלוק ולשתף בתהליך, בהתרגשות, בתקווה וגם ברגעי הכאב והאכזבה. קבוצת תמיכה עם נשים שעוברות את התהליך ויכולות להבין מה עובר עלייך תמיכה רגשית עשויה להשיב את האיזון שמופר, לחזק בדרך, להחזיר את תחושת השליטה במקומות שאפשר ולהתמסר לתהליך ואף "לשחרר אחיזה" במקומות שנכון לך לשחרר.
  • לקחת חלק פעיל בתוכנית הטיפול, לשאול מה שלא ברור, לעקוב אחר התוצאות, לקיחת יותר אחריות ושליטה יכולים להפחית את תחושת חוסר האונים.
  • למצוא את הרופא שהכי נכון לך, להחליף רופא אם הגעת למסקנה שהוא לא מתאים לצורך שלך.

  • להקשיב ללב שלך, לקול הפנימי שלך, לאמונה שלך.
  • לנסות לנתק את ההתנייה לפיה רק אם אהיה אמא אהיה מאושרת. האושר שלי והשלמות שלי לא תלויים בהצלחה שלי להיות אמא.
  • פעמים רבות כשאין שום בעיה רפואית אצל בני הזוג, ובמקרים לא מעטים גם כשמאובחנת בעיה, מה שיכול להשפיע זה פתיחת התודעה לאפשרות שהחלום יקרה. כשאני מצליחה לראות בעיני רוחי ולהאמין שזו אפשרות סבירה, הסיכויים להגשמה של החלום גדלים בצורה משמעותית.
  • להזכיר לעצמך שוב ושוב שאת לא רק "מטופלת פוריות", אלא אדם מלא ועשיר עם עולם שלם וחוויות רבות כשהמוקד בתקופה הזו הוא הטיפולים.
  • לתת לעצמך רשות לחיות, להנות, לבלות, לטייל. לקחת הפסקה בין טיפולים אם הגוף והנפש מבקשים זאת.
  • לחבק את עצמך ולהבין שאת נפלאה ואמיצה :-)